מערוך ומטרפה – ההיסטוריה של כלי האפייה:

עולם האפייה, נוהגים לומר, הוא קודם כל עולם של מעבדות ומדע מדויק. הכל נמדד לפי גרמים, טמפרטורות, זמנים מדויקים וכלים מיוחדים. הלחם קם ונופל על חום התנור, גודל העוגיות נקבע לפי כמות אבקת האפייה, האווריריות של החלה נקבעת לפי זמן ההמתנה לתפיחה והחור שמרכז הפחזנייה נקבע לפי מהירות הערבוב של הבצק הרבוך. אז כן, אפייה זה מדע מדויק. אך חשוב לזכור, שהכל החל מהכלים הביתיים במטבח, אלו שיש לכולם בבית, וזאת עוד לפני שהגיחו לחיינו מדי הטמפרטורות ומשקולות הגרמים. אז כיצד בעצם הגיעו למטבחנו כלי האפייה?

המערוך

העדות הראשונה לשימוש במערוך שייכת לאטרוסקים אי שם במאה ה-9 לפנה"ס. האטרוסקים היו קבוצות אנשים שהיגרו מאסיה לצפון איטליה. האטרוסקים היו נודעים כבעלי תרבות אוכל עשירה וזאת בשל יכולת החקלאות המתקדמת שהביעו עמם מאסיה וזאת יחד עם נטייה לטפח צמחים רבים שלא היו עד אז בשימוש בעולם המזון. בנוסף, עשו האטרוסקים גם שימושים בבעלי חיים לצורכי מזון, שלא היו נפוצים עד כה בתרבות האירופאית. רבים מהמאכלים שאותם הכינו האטרוסקים היו בעלי צורך בשימוש במערוך בעת הכנתם, כמו הלחם, הפסטה ועוד מיני מאפים.

גם ילידי אמריקה, השתמשו לאורך ההיסטוריה בכלים המזכירים את המערוך של ימינו, ואת לרוב להכנת טורטייה מכסיקנית. במשך השנים, מערוכים נעשו מחומרים שונים ומגוונים, החל מזכוכית, קרמיקה ומתכת. כאשר מערוך העץ המוכר לנו כיום נכנס לשימוש נרחב בזכות טבחים ואומנים בארצות הברית של המאה ה-18, אז נעשו כריתות רבות של יערות בצפון המדינה וכך החלו יצרני מערוכים להשתמש בעץ אורן ובעץ דובדבן.

המטרפה

מטרפה הייתה שנים רבות בשימוש כזה או אחר במטבח הצרפתי וסביר להניח שגם במטבחים נוספים באירופה ובמזרח הרחוק. אך זכויות החשיפה של המטרפה לעולם המערבי הפשוט, שמורה לג'וליה צ'יילד. צ'יילד, הדגימה בתכנית הבישול הצרפתית שלה כיצד מקציפים חלבונים במטרפה ידנית ומאז נכנסה המטרפה לשימוש במטבחים הביתיים. מאז שנות ה-60, הומצאו המטרפות החשמליות והמיקסרים למיניהם, אך למטרפה הידנית שמור מקום של כבוד והיא לא הוצאה משימוש עקב פיתוחים טכנולוגיים אחרים.